אצבע הדק

הגדרה:

תופעת “אצבע הדק” נגרמת עקב נפיחות בגידים המכופפים בהגעתם לאצבע דרך הגלגלת הראשונה הנמצאת בבסיס האצבע. מסיבות שאינן מובנות, הגיד עשוי להתנפח והתחושה היא של גבשושית בכף היד בבסיס האצבע. כשהאצבע מכופפת, הגיד נתקע והאצבע ננעלת בתנוחת הכיפוף. התופעה הזו יכולה להופיע אצל מבוגרים החל מעשור 4 לחיים ואצל ילדים. התופעה בעיקר שכיחה בחולים סוכרתיים או חולים עם דלקות פרקים למיניהם.

תסמינים:

התלונה העיקרית בתחילה היא של רגישות בבסיס עם או בלי נקישה מכאיבה של מפרק האצבע בעת מעבר מכיפוף ליישור עם החמרה בעיקר בשעות הבוקר. האצבע יכולה גם להינעל בכיפוף ללא יכולת הנעה כלל.

טיפול שמרני:

לעתים רחוקות התופעה הזו חולפת מעצמה. הטיפולים העיקריים הינם קורס טיפולי בריפוי בעיסוק עם התאמת סד לאצבע והצלחה באחוזים מסוימים או טיפול בזריקת קורטיזון לבסיס האצבע, אשר לרוב נותן הטבה מהירה יותר של התסמינים. אנו נמנעים ממתן של יותר מ 2-3 זריקות בסה“כ לאותה אצבע מחשש לפגיעה של החומר המוזרק ברקמת הגיד ולקרע כתוצאה מכך. את הקורטיזון מזריקים יחד עם חומר מאלחש ע“מ להקל על הכאב המקומי.

טיפול ניתוחי:

הניתוח קצר מאוד ואורך כרבע שעה. הוא נעשה דרך אשפוז יום כירורגי ואינו מצריך שינה בבית החולים. לאחר הרדמה מקומית של אזור הניתוח עושים חתך בעור באורך של כ-2 ס”מ ולאחר מכן חותכים את הגלגלת. חיתוך הגלגלת מאפשר את שחרור הגידים ותנועה חלקה שלהם ללא חיכוך. בניתוח אנו רואים את הגידים מול העיניים ומנקים לפי הצורך סיבי גיד שרוטשו בעקבות החיכוך המתמשך עד לקבלת גיד במראה אחיד ויפה. בתום הניתוח אנו מבקשים מהמטופל להניע את האצבע ומוודאים באופן סופי שאכן הנקישה נעלמה וטווח התנועה של האצבע חזר לקדמותו. אם הייתה נוקשות בפרק לפני הניתוח יהיה צורך בהמשך תרגול בריפוי בעיסוק לצורך השבת טווח התנועה. לאחר התפירה (עם תפר נספג) מונחת חבישה למשך שבועיים המאפשרת הפעלה מלאה של האצבעות.

לאחר הניתוח:

שימוש קל ביד מותר למשך השבועיים הראשונים. חזרה לפעילות משרדית צפויה בד“כ כשבועיים לאחר הניתוח ולעבודה מאומצת כעבור 4-6 שבועות מהניתוח. שלושה שבועות לאחר הניתוח מומלץ לבצע עיסוי מקומי עם קרם כגון ויטמין E או אלוורה לצורך ריכוך הצלקת. במידת הצורך, תינתן הפנייה לריפוי בעיסוק להפעלת האצבע.