דלקת במפרק בסיס האגודל

הגדרה:

האגודל מחובר לפרק היד במפרק הCMC (carpometacarpal) והתנועה בו היא אינטנסיבית עקב פעולות האחיזה והצביטה שהאגודל מבצע. דלקת פרקים משמעותה שהסחוס של המפרק מתנוון ונעשה דק ובאזורים מסוימים נשחק לחלוטין. כשהסחוס נשחק, עצם נוגעת בעצם וזה גורם לדלקת מקומית ולכאב. דלקת פרקים בבסיס אגודל הינה תופעה שכיחה מאוד. ידוע שנשים מושפעות מבעיות אלו יותר מגברים. הבעיות עשויות להתחיל כבר בגילאי ה-40.

תסמינים:

לרוב, יופיע כאב בבסיס האגודל או בחלק הבשרני של כף היד בעת פעילויות כגון פתיחת צנצנות, כפתור כפתורים, אחיזה בהגה המכונית, לחיצת ידיים ואף פתיחת ידית הדלת. לעתים, תופיע כעין “בליטה” בבסיס האגודל. בליטה זו מסמלת למעשה את נוכחות הדלקת והתזוזה החריגה בין עצמות המפרק עקב השינויים הניווניים.

טיפול שמרני:

שימוש בסד קשיח לאגודל, ריפוי בעיסוק או זריקת קורטיזון. הסד ניתן להשגה בכל חנות אורתופדית / בית מרקחת או מותאם באופן אישי במסגרת ריפוי בעיסוק. הסד נועל את המפרק הכואב ומשאיר את קצה האגודל משוחרר. טיפולים במסגרת ריפוי בעיסוק כגון אמבטיות פראפין, חימום, אולטרסאונד ועיסוי עמוק אף הם יכולים לעזור. אם הטיפולים הנ“ל לא מצליחים ניתן לבצע הזרקה תוך מפרקית של קורטיזון. זריקה זו מורידה את העומס הדלקתי במפרק ויכולה להביא להקלה מהירה בכאב. במרבית המקרים האפקט שלה נשאר למספר חודשים עד שנה. ניתן לחזור על הטיפול שוב אם תחושת ההקלה לאחר הזריקה הייתה אכן משמעותית.

טיפול ניתוחי:

אם הטיפול הנ“ל לא צולח אנו ממליצים על טיפול ניתוחי. כיום, קיימות שתי אופציות ניתוחיות, שתיהן מבוצעות במסגרת אשפוז יום כירורגי ובהרדמה של היד בלבד.

• אפשרות א‘: החלפה מלאה של מפרק בסיס האגודל.

ניתוח חדשני זה נכנס בשנים האחרונות ומבוצע בהצלחה רבה בכל העולם ובשערי צדק בפרט. ניתוח זה מוצע למתאימים לפי הממצאים בהדמיות רנטגניות. בניתוח זה אנו מסירים את המפרק השחוק ומשתילים מפרק מלאכותי המאפשר תנועה מלאה. ניתוח זה מאפשר חזרה מהירה וקלה יותר לשגרה עם כאבים פחותים, טווח תנועה מלא וכוח אחיזת אגודל תקין.

לאחר הניתוח:
מונחת חבישה בלבד ללא גבס. כעבור שבועיים מורידים את החבישה ומתחילים הפעלה של האגודל להשגת טווחי תנועה. בתום 6 שבועות מהניתוח, ניתנת הרשאה לשוב לפעילות מלאה ללא הגבלה. לרוב אין צורך בהמשך טיפולים במסגרת ריפוי בעיסוק כיוון שהתנועה חוזרת במלואה.

• אפשרות ב‘: הסרת עצם הטרפזיום.

בניתוח מסירים את אחת משתי העצמות הבונות את המפרק (=עצם הטרפזיום). לאחר הסרת העצם אנו מקבעים את העצם הנותרת (עצם המסרק) עם מסמר אחד או שניים (הבולטים מהעור). זאת ע“מ שעצם זו לא תנדוד לתוך החלל שנוצר. את החלל הזה, הגוף כבר ידאג למלא עם הזמן ברקמה רכה. בספרות הרפואית ישנן וריאציות שונות לניתוח זה אך המחקרים הנחשבים ביותר הראו שאין הבדל מהותי בתוצאות בין סוגי הניתוח השונים. ניתוח זה מוצע למטופלים שאינם מתאימים להחלפת מפרק וכאפשרות במקרה והחלפת המפרק לא תצלח.

לאחר הניתוח
בתום הניתוח מותקן סד גבס על היד למשך כ 5 שבועות לצורך מנוחה והגנה על המסמרים. בתום התקופה בסד, מוציאים את הגבס והקיבוע במרפאה ולאחר מכן מתחילים הפעלה. הדבר ייעשה במסגרת ריפוי בעיסוק לצורך החזרת טווחי תנועה וחיזוק. מבחינת כאבים, הצפי הוא לכאבים וחולשה של היד בחודשיים הראשונים לאחר הורדת הגבס. לאחר מכן יכולת השימוש באגודל משתפרת בהדרגה. לאחר 4 חודשים צפויה חזרה לפעילות מלאה. המצב ילך וישתפר עוד עד שנה וחצי מהניתוח.